החלטה בתיק ע"ר 40599-03-12

1.            ערעור על החלטת כב' רשם ביהמ"ש המחוזי בת"א - יפו (כב' הרשם חגי ברנר, להלן: " הרשם"), בתיק הפ"ב 321-08-11 מיום 4.12.2011 (להלן: " ההחלטה").                    כב' הרשם דחה את בקשת המערער להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות (להלן: " בקשת הביטול").

2.            בין הצדדים התקיים הליך בוררות, וביום 5.7.2011 נתן כב' הבורר, עו"ד ורו"ח יחזקאל פלומין, פסק בוררות המחייב את המערער לשלם למשיב כ- 820,000 ש"ח.     ביום 1.8.2011 הגיש המשיב בקשה לאישור פסק הבוררות.

ביום 7.8.2011 הומצא פסק הבורר לידי המערער.

לפי תקנה 10 ל תקנות סדרי הדין בענייני בוררות, התשכ"ט-1968, היה על המערער להגיש את בקשת הביטול תוך 15 יום מאותו המועד, ובשל פגרת הקיץ, מועד זה חל ביום 19.9.2011.

ביום 13.9.2011 הגיש ב"כ המערער " הודעה מטעם המשיב לעניין מועדים" לביהמ"ש בו הוא מודיע על כוונתו להגיש בקשה לביטול פסק בוררות עד ליום 27.10.2011.      ב"כ המערער סבר כי זהו המועד האחרון להגשת בקשת הביטול לפי הדין, וביקש מביהמ"ש שלא ידון בעניין לפני מועד זה.

ביום 21.9.2011 כב' הרשם ציין: " ההודעה נרשמה. ומה עם תקנה 10 לתקנות סדרי הדין בענייני בוררות, התשכ"ט-1968?".

ביום 27.9.2011 אישר כב' הרשם את פסק הבוררות " לנוכח אישור המסירה המצורף ובהעדר בקשה לביטול הפסק" מטעם המערער.

ביום 24.10.2011 הגיש המערער לביהמ"ש " בקשה לביטול פסק בורר, בקשה לביטול החלטה לאישור פסק בורר (במעמד צד אחד), בקשה להארכת מועד, בקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ".

ביום 4.12.2011 נתן כב' הרשם החלטה בה דחה את בקשת המערער להארכת מועד להגשת הערעור מאחר שהמערער לא הציג טעם מיוחד להארכת המועד כדרישת החוק. לפיכך הגיש המערער על ההחלטה הנ"ל את הערעור דנן, בו טען כי התקיימו מכלול של נסיבות העולות כדי "טעם מיוחד" המצדיק את הארכת המועד לפי הדין והפסיקה.

3.            נקבע בפסיקה כי התנאים להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות לפי סע' 27(א) ל חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, מקבילים לתנאים הדרושים לפי ההוראה הכללית שבתקנה 528 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, להארכת מועד שנקבע בחיקוק, שתי ההוראות דורשות " טעם מיוחד" להארכת המועד (ראו: רע"א 10753/05 חסן נ' בן חמו (לא פורסם) סע' 5 לפסה"ד). הפסיקה קבעה כי הטעם מיוחד כולל מכלול של שיקולים:

"טעמים מיוחדים כאמור יבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. לצד משכו של האיחור יש ליתן את הדעת למכלול שיקולים ובהם: האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך; מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור; מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור; וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו חלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן אורכה להגשתו" (ההדגשה אינה במקור - מ"נ) (בש"א 5636/06 נשר נ' גפן ([פורסם בנבו], 23.8.2006). ראו גם: בע"מ 1406/12 פלוני נ' פלונית ([פורסם בנבו], 20.3.2012))".

ראו עוד: עו"ד ישראל שמעוני, אופק חדש בבוררות - דיני בוררות עם ערכאת ערעור (יבנה- 2009), עמ' 313 -314.

מעיון בהחלטת הרשם עולה כי  למרות שלפי הפסיקה יש לבחון גם את סיכויי בקשת הביטול, כב' הרשם לא התייחס בהחלטתו לסיכויי הבקשה לביטול פסק הבוררות. הלכה היא כי התעלמות משקילת סיכויי ההליך לגופו, שבגינו מתבקשת הארכת המועד, מביאה לבטלות ההחלטה. (ראה: רע"א 7092/11 איוב מ.ט.ח בצוע פרויקטים בע"מ נ' קרן הסיטי בע"מ (לא פורסם, סע' 21-18 לפסה"ד), דברי כב' המשנה לנשיא מרים נאור, בעניין בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין:

"18. הנה כי כן, הבקשה להארכת מועד אינה מנותקת מן ההליך לגביו היא מתבקשת. לשם הכרעה בה יש "לפזול" אל עבר ההליך העיקרי ולבחון את סיכוייו הלכאוריים. שאלת סיכויי ההליך העיקרי משפיעה, בין יתר השיקולים, על ההכרעה בבקשה להארכת מועד. התעלמות משאלת סיכויי ההליך שלשם נקיטה בו מבוקשת הארכה, עלולה להביא, במקרים מסוימים, לתוצאות קשות הפוגעות יתר על המידה בבעל הדין המבקש.

19. בענייננו, בית המשפט לא בחן את שאלת סיכויי הבקשה לביטול פסק הדין, אלא קבע, כי אינו נדרש לבחון את סיכויי המבקשת בתביעה שכנגד שהוגשה נגדה, משום שלא נמצא כל טעם לאיחור בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין. אמנם, בית המשפט התייחס לסיכויי הערעור בבחינת למעלה מן הנדרש, ואולם עשה זאת אגב אורחא ובקיצור נמרץ, ולא דן בטענות ההגנה של המבקשת לגופן. לדעתי לא ניתן להתייחס לבחינה זו שהיא למעלה מן הצורך, כאילו נבחנו באמת סיכויי בקשת הביטול.

20. ...היה עליו להכריע בבקשה להארכת מועד לאור מכלול השיקולים. לרבות דחיית הבקשה לביטול פסק דין וביטול זכויות קנייניות של המבקשת וקיומו של חוזה עבודה שכבר בוצע בחלקו. הדבר נעשה ללא התייחסות של ממש לסיכויי הגנתה, והדבר עלול להביא לתוצאות קשות".

21. לאור האמור לעיל, אני מחליטה לקבל את הערעור..."

בענייננו, כב' הרשם לא התייחס כאמור לסיכויי הבקשה לביטול פסק בוררות, ועל כן מן הדין לבטלה, ולהחזיר התיק לכב' הרשם על מנת שיבחן את מכלול השיקולים הנדרשים.

4.            לאור האמור לעיל, אני מקבלת את הערעור במובן זה שהחלטת כב' הרשם מיום 4.12.2011 מבוטלת. כב' הרשם ייתן החלטה חדשה ומנומקת בבקשה להארכת מועד במסגרתה ישקול גם את סיכויי הבקשה לביטול פסק בוררות.